החזר כספי ביטול טיסה - מה חשוב לדעת

חוק שירותי תעופה, העוסק בפיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאי הטיסה, נחקק בשנת 2012. הוא מכונה גם "חוק טיבי" מאחר וח"כ אחמד טיבי היה הבולט מיוזמי החוק. תקנות אלו באו להסדיר את זכויות הנוסעים בעת ביטול טיסה, עיכוב טיסה ודחיית טיסה, שארעו ביוזמת חברות התעופה. החוק חל על כל טיסה הממריאה ונוחתת בישראל, כולל חברות תעופה זרות.

מובן מאליו שכשנחקק החוק אף אחד לא צפה את תקופת הקורונה. ההפתעה שנגרמה - הן לחברות התעופה והן לנוסעים - מסגירת השמיים המיידית כאשר המגיפה התפרצה לראשונה בתחילת שנת 2020, כמו גם חוסר הוודאות שעדיין נמשך אחרי פתיחתם, אילצו את המערכת לנסח הוראת שעה לתיקון החוק.  הוראת שעה זו איפשרה לחברות התעופה להאריך את מועד ההחזר הכספי לביטול טיסה. כל זה היה תקף לטיסות שמועד ההמראה הנקוב בכרטיס הטיסה הוא בתקופה שבין 1.3.20 ועד ל - 24.10.20.

מתאריך זה ואילך כל נוסע שאמור היה לטוס מישראל או לישראל, שטיסתו בוטלה או המריאה באיחור של 8 שעות לפחות, זכאי להחזר כספי. חברת התעופה רשאית להציע בתמורה גם כרטיס טיסה חלופי או שובר זיכוי במידה והנוסע מעוניין.

מה הכוונה בהחזר כספי על ביטול טיסה?

• במקרה של ביטול טיסה, על חברת התעופה להשיב את מלוא הסכום ששולם על כרטיס הטיסה, כולל אגרות, היטלים, מיסים ותשלומי חובה נוספים;
• במידה וכרטיס הטיסה נרכש במסגרת "חבילה", מחיר ההחזר יחושב בהתאם לסוג הטיסה, המחלקה, ומרחק הטיסה;
• באשר לטיסות שמועד ההמראה שלהן הוא מה - 15.12.20 ואילך, על החברה לדאוג להעביר את ההחזר הכספי בתוך 30 יום מהמועד המופיע על הכרטיס.

החזר כספי ביטול טיסה יכול להינתן גם באמצעות:

• כרטיס טיסה חלופי, כאשר 

  • הכרטיס צריך להיות לאותו היעד של הטיסה שהתבטלה; 
  • התנאים צריכים להיות זהים או דומים לתנאי הכרטיס המקורי; 
  • המועד חייב להיות מתואם עם הנוסע.
• שובר זיכוי, כאשר 
  • שובר הזיכוי יכול להינתן כתחליף להחזר כספי רק אחרי הסכמה בכתב של הנוסע; 
  • השובר חייב להיות בסכום הכולל של הכרטיס שבוטל;
  • חברת התעופה צריכה להנפיק את השובר תוך 14 יום מרגע שקיבלה את הסכמת הנוסע בכתב;
  • השובר יהיה תקף לשנה;
  • לנוסע צריכה להינתן אפשרות לממש באמצעות השובר שירותים אחרים שמציעה חברת התעופה;
  • במידה והנוסע לא מימש את השובר עד סוף התקופה, והוא הודיע על כך 21 יום לפני התאריך הנקוב, חברת התעופה חייבת לתת לו תמורה מלאה או את היתרה;
  • הנוסע רשאי להעביר את השובר לאדם אחר.